מגזין העיר הזו מושכת אליה חסידים, סלבריטאים ופוליטיקאים - ועכשיו גם משקיעים

העיר הזו מושכת אליה חסידים, סלבריטאים ופוליטיקאים - ועכשיו גם משקיעים

"פעם אף אחד לא בנה כאן פנטהאוזים. הקבלנים ידעו שאין מי שיקנה, היום זה משתנה"

שכונת החורש. בנתיבות חוששים שיוזמת מחיר למשתכן תוריד שוב את המחירים. צילום: אייל טואג

בעשרת החודשים הראשונים של 2016 נמכרו בעיר נתיבות יותר מ־500 דירות חדשות. "זה מספר בלתי נתפש", אומר אמיר כהן, מנהל מכירות ארצי של חברת הבנייה י.ח דמרי, המרבה לבנות בעיר, ובה נמצאים גם משרדיה הראשיים. "בשנת 2015, שנחשבה לשנת שיא, נמכרו קצת יותר מ־300 דירות. ב־2016 יוכפל מספר הדירות שנמכרות בעיר", אומר כהן.

מה גרם למעין "בהלה לנתיבות"? קודם כל, עליית המחירים בכל רחבי הארץ, ובמיוחד באשקלון ובבאר שבע, שם מחירה הממוצע של דירת ארבעה חדרים חדשה טיפס לכ־1.2 מיליון שקל. בנתיבות המחירים עדיין נמוכים, ונעים סביב 900 אלף שקל. לכך יש להוסיף את הנגישות התחבורתית המשופרת עם פתיחת תחנת רכבת חדשה לפני כשנתיים, וכן ההתפתחות המרשימה של אזור התעשייה, המונה כיום מאות עסקי בילוי ומסחר, ובכלל זה שני קניונים פתוחים גדולים (פאואר־סנטרים).

"הביקוש לדירות הוא בעיקר מקומי, אך ישנו גם ביקוש מצד תושבי באר שבע, אשקלון ומהמושבים הסמוכים לנתיבות. כבר שנים שאין במושבי הסביבה הרחבות והזוגות הצעירים שם מחפשים פתרון", מסביר כהן. "גם לזוגות צעירים בבאר שבע כבר קשה לקנות דירה בעיר, ולכן הם מחפשים אלטרנטיבות. נתיבות היא עיר נגישה שממוקמת במקום טוב גם ביחס לערי הדרום וגם ביחס לאזור המרכז. התשואות על השכרת הדירות פה גבוהות יחסית, 4%־4.5%, וזה קורץ למשקיעים".

הגעתם של משקיעים לעיר היא עניין חדש יחסית. עד לפני שנתיים מרבית הדירות נמכרו לרוכשי דירה ראשונה או משקיעים מקומיים. ואולם לדברי אנשי הנדל"ן המקומיים המחירים הזולים יחסית, והעובדה שהעיר נמצאת במרחק של פחות משעת נסיעה למרכז ללא פקקים – הביאה לכאן גם את המשקיעים. "בשנה האחרונה הגיעו משקיעים מתל אביב, נתניה וירושלים", אומר כהן. "יש כאן גם פלח שוק של צרפתים שאשדוד, תל אביב וירושלים כבר יקרות להם. השנה מכרנו כ־17 דירות לצרפתים".



ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל אזרחות כבוד של נתיבות. צילום: אליהו הרשקוביץ

לדברי מהנדס העיר, יולי חיימוביץ', מדי שנה משווקות קרקעות לבנייתן של כ־700 דירות על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ומספר דומה של היתרי בנייה ניתן על ידי העירייה. "כיום יש בנתיבות 8,000 דירות, אך לעיר יש פוטנציאל בנייה של כ־20 אלף יחידות דיור נוספות בשני העשורים הקרובים. רמ"י היתה רוצה להאיץ את הקצב ל־1,000־1,200 יחידות דיור בשנה, ואנחנו מדברים על זה", הוא אומר.

לצד הביקוש הגדל, גם קצב הבנייה בעיר הואץ, עם לא פחות משלוש שכונות הנבנות במקביל. הבנייה החדשה מאופיינת בשילוב בנייה רוויה עד לגובה של 12 קומות, לצד צמודי קרקע המהווים 25% מכלל יחידות הדיור בשכונות החדשות.

מבין שלוש השכונות החדשות, זו שבנייתה כמעט הושלמה היא שכונת החורש, שבה נבנו 850 דירות. שכונת נתיבות מערב, שנבנית בימים אלה, צפויה לכלול כ־3,200 יחידות דיור. עד כה שווקו ליזמים קרקעות לבניית 2,500 יחידות דיור, וכמה מאות יחידות דיור ראשונות כבר מאוכלסות.

נוחי דנקנר והרב איפרגן ("הרנטגן"). צילום: אליהו הרשקוביץ

השכונה שנמצאת בשלבי הבנייה ההתחלתיים ביותר היא נווה שרון, שנקראת על שמו של אריאל שרון. עד כה שיווקה רמ"י קרקעות לבניית כ־500 יחידות דיור מתוך 1,700 מתוכננות והליכי התכנון כוללים הרחבת השכונה בכ־1,000 יחידות דיור נוספות. בשכונה זו, שבה רק כעת החלו עבודות עפר, נמכר השנה במלואו פרויקט בן 152 דירות שיזמה קבוצת ברזילי בשותפות היזם גלעד מור, וזאת בתוך שלושה חודשים בלבד. כשני שלישים מבין הרוכשים בפרויקט שהציע דירות שלושה חדרים החל ב־720 אלף שקל, היו רוכשי דירה ראשונה, והשאר משקיעים.

העירייה תומכת בביקושים באמצעות השקעות עירוניות המכוונות לקרוץ למעמד הביניים. שלוש השכונות החדשות גובלות בשטח פתוח טבעי בן כ־900 דונם, של תוואי נחל בוהו (ראו כתבה בגיליון 177). על פי תוכניות העירייה תוקם טיילת לאורך הנחל, אשר תנגיש אותו לתושבי העיר. בנוסף, מצפון לשכונת נתיבות מערב, ומדרום לשכונת החורש, מוקם הפארק העירוני החדש, "פארק האגם", בשטח של 70 דונם שעד לא מזמן היה אתר השלכת הפסולת המקומית. בעיר גם מוקם מרכז תרבות שיכלול אולם בן 550 מושבים וסינמטק.

נתיבות הוקמה בשנת 1956 כמעברה לקליטת עולי צפון אפריקה, תחת השם עזתה. שנה לאחר מכן שונה שם המקום לנתיבות. במשך שנים נתפשה נתיבות כעיירת פיתוח מוכת עוני ואבטלה. גם כיום המציאות בעיר בת 33 אלף הנפשות עדיין רחוקה מלהיות ורודה. העיר ממוקמת באשכול השלישי מתוך עשרה במדד החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על אף ששיעור המובטלים בעיר נמוך, רמת השכר הממוצעת בה היתה ב־2014 כ־5,800 שקל, לעומת ממוצע ארצי של 8,250 שקל.

צילום: אייל טואג

שנת 2014 התאפיינה בהגירה שלילית: 865 תושבים חדשים הגיעו לעיר, לעומת 1,000 שעזבו. שיעור הזכאות לבגרות ביישוב באותה השנה היה כ־55% בלבד מתוך כלל בוגרי י"ב. אחת הסיבות לכך היא שכשליש מתושבי העיר הם חרדים. שליש נוסף מגדירים את עצמם כדתיים, והיתר חילונים. במערכת החינוך חלקם של התלמידים החרדים הולך וגדול - בקרב תלמידי כיתה א' בעיר כבר יש רוב של 60% לטובת תלמידי הזרם החרדי. עם זאת, לטענת העירייה, הצמיחה המהירה באוכלוסייה מקטינה את חלקם היחסי של התושבים החרדים בעיר. מנתוני העירייה עולה כי מתוך 3,262 תושבים חדשים שהגיעו לעיר בשנים 2011 עד 2015, 14% בלבד היו מערים חרדיות.

בחודשים האחרונים התגלעה מחלוקת בין עיריית נתיבות והמדינה, לאור סירובה של הרשות לקחת חלק ביוזמת מחיר למשתכן של שר האוצר משה כחלון. הסיבה לכך היא כי בנתיבות, כפי שקורה לא פעם בערים מוחלשות, דווקא מרוצים למדי מהעלייה שחלה בשנים האחרונות במחירי הדיור בעיר. עליית המחירים מעלה גם את "רף הכניסה" ליכולתם הכלכלית של רוכשי הדירות בעיר. לאחר שהגיעו לרמת מחיר ממוצעת של כ־900 אלף שקל לדירת 4 חדרים חדשה בעיר, ושל יותר ממיליון שקל לדירת 5 חדרים חדשה, לא היו רוצים בעיר לראות את יוזמתו של שר האוצר מחזירה את רמת המחיר לסביבות 700 אלף שקל, כפי שהיתה עד לפני 3־4 שנים.

"בעבר אף אחד לא בנה כאן פנטהאוזים. הקבלנים ידעו שאין מי שיקנה", אומר חיימוביץ'. "אבל כיום זה משתנה. בשלב הראשון הגיעו לכאן רוכשים מבאר שבע, אשקלון ואשדוד, והשנה הסכר נפרץ ומגיעים לכאן גם מאזור המרכז. מבחינתנו זה תהליך מבורך. מכירה של 100% מהדירות במחיר למשתכן תחזיר אותנו כמה שנים לאחור. יש דיונים עם שר האוצר, ואנחנו מחפשים פתרון לפיו חלק מהדירות ימשיך להימכר במחירי השוק".

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
"ארץ נהדרת וברלד עשו שמות בצבא, אנשי הקבע נעלבו מאוד"
האוליגרך החדש שמתעניין בתקשורת הישראלית

שתף מאמר